<h1>ראב"ן סימן תמ"ו</h1>
<h2>דף כז:</h2>
ומשלחין כלים בין תפורין דחזו למילבש בין אינן תפורין דחזו לאיכסויי אע"פ שיש בהן כלאים והן לצורך המועד כגון דחזו לממיך תותיה, ובקשין מצעות קשות שאין חוט נמשך מהן דאמר רב הונא האי נמטא גמדא דנרש שריא פירוש הלבדין שעושין בנרש, אע"פ שהן כלאים מותר להשתמש בהן מפני שהן חזקים ואין חוט נמשך מהן ולשמא תכרך נימא ליכא למיחש וחימום לית בהו. וסוגיא דשמעתין ערדילין וצררי דפשיטי ודבזרני אין בהן משום כלאים לפי שאין דרך חימום בכך, ונ"ל ערדילין שאין בהן משום כלאים כמו שעושין בארץ יון ובקיאם ראיתי מהן שאין להם עור למעלה ועקב יש להן וגם על האצבעות סביב עור מעט בגובה רוחב אצבע ומשימין לבד תחת פרסת הרגל בתוכו וקשה הוא הלבד ואין נימא נמשכת הימנה, ואין בו משום כלאים דלא יעלה עליך כתיב אבל אתה מציעו תחתיך, דאי ערדילין יילצונט בלע"ז של לבד הלא יש בהן לבישה וגם הנאת חימום אבל אותם אין עשויין להנאת חימום אלא להנאת מדרך כף רגל.
